ממן נ' בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ

פסק דין

1.בפני בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 01-24597-58-7, ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 30.10.13, לפיה נדחתה בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

בהחלטה ציינה הרשמת כי המבקש היה בהליך פש"ר שהופסק בשל ניצול לרעה.

עוד נקבע כי למבקש יכולת פרעון מוגבלת ואין בצו התשלומים המוצע על ידו (300 ₪ לחודש) כדי לפרוע ולו את הריבית הנצברת מידי חודש בגין החוב הכולל.

כנגד המבקש פתוחים 8 תיקי הוצל"פ אשר החוב הכולל בהם הינו כ- 2,435,000 ₪.

2.ב"כ המשיב הגישה תגובה שעיקרה חזרה על נימוקי החלטת הרשמת לדחיית הבקשה ועוד נטען כי המבקש עושה שימוש בהליכי ההוצל"פ על מנת לחמוק מנושיו ולקבל הגנה ולו על מנת לפרוע את חובותיו.

החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור עצמו ולקבל את הערעור, כמפורט להלן.

3.בהתאם לסעיף 69 ג' (א) לחוק ההוצל"פ רשאי רשם ההוצל"פ להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים כאשר ביקש לפרוס את חובותיו לתקופה העולה על המפורט בהמשך הסעיף.

שיקול הדעת מסור לרשם ההוצל"פ, אך יחד עם זאת העמיד המחוקק לחייבים מנגנון של "חייב מוגבל באמצעים", כאשר אין ביכולתם לפרוע את סך כל החובות במועדים המצוינים בסעיף. המחוקק נתן דעתו לאפשרות כי קיימים חייבים שלא יוכלו לעמוד בתשלומים שנקבעו בסעיף ועל כן קבע להם דרך חלופית, שבצידה הטלת הגבלות.

4.העובדה כי לא יהיה בתשלום אשר ישלם המבקש כדי לפרוע את הריבית הנצברת, תשלום שייקבע על פי יכולתו, אין בה די כדי לדחות על הסף את הבקשה להכרזה, שכן זהו המצב שצפה המחוקק לחייבים חסרי יכולת תשלום.

נימוק נוסף שניתן לדחיית הבקשה הינו שהליך פש"ר הופסק לאחר שהמבקש לא עמד בתשלומים שנקבעו לו.

5.המבקש הבהיר בבקשה שבפניי ובבקשות האחרות כי הפסקת התשלומים נבעה מהעובדה שהיו לו הוצאות בלתי צפויות בהבאת בת זוגו ממרוקו, אותה הכיר במרוקו וחי עמה 4 שנים ונאלץ לממן את הוצאות הטסתה ארצה והוצאות הרישיונות לצורך אישור שהייתה בארץ.

המבקש פנה לתיק הפש"ר וביקש לחדשו ואולם כפי שעולה מההחלטות שצורפו לתיק, הבקשות נדחו.

6.בהחלטה מיום 30.4.13, של כב' רשמת ההוצל"פ אלדר זהבית הביעה דעתה כי מן הראוי שיפנה המבקש פעם נוספת להליך פש"ר, שכן אין תועלת באחוד תיקיו במסגרת ההוצל"פ.

המבקש פנה בהתאם להחלטת הרשמת ואולם בהחלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 24.6.13, בתיק פש"ר 43304-03-12, שדחה פעם נוספת את הבקשה וקבע כי היה על רשמת ההוצל"פ להניח כנקודת מוצע כי הליכי פש"ר אינם פתוחים עוד בפני החייב ולא היה לה לערער אחר פסק הדין שניתן על ידי ביהמ"ש ובכך חרגה מסמכותה, והסתמכות המבקש על אותה החלטה אין בה ממש.

7.במצב הדברים שנוצר נסגרה הדרך בפני המבקש לחזור להליכי פש"ר, והסיבה לפיזור תיק פש"ר הובהר לעיל בנסיבות חריגות ויוצאות דופן של המבקש.

יחד עם זאת ראוי היה למבקש לפנות לביהמ"ש של פש"ר, בזמן אמת, ולהבהיר את מצבו ולבקש אורכה לתשלומים ולא להמתין עד שיבוטל תיק פש"ר.

מכל מקום אני סבור כי יש לאפשר למבקש לפרוע את כלל חובותיו במסגרת הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, מסגרת אשר נראה לי כי תועיל גם למבקש וגם לנושים השונים שכן ברור כי המבקש לא יוכל לשלם בכל תיק בנפרד יותר ממה שהוא יכול לשלם בתיק המאוחד.

8.הערעור מתקבל בכפוף לכך שעד ליום 31.12.13 יפקיד המבקש בתיק ההוצל"פ, על חשבון תשלומי העבר, סך של 1,500 ₪.

ככל שיבוצע התשלום במלואו ובמועדו יהיה המבקש זכאי להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, ורשמת ההוצל"פ תקבע את ההגבלות על פי סעיף 69 ד' לחוק ההוצל"פ וכן תקבע את התשלום החודשי אותו ישלם המבקש בתיק המאוחד.